הכריות הראשונות שלי – בחוט ומחט

גם עכשיו אין לי מכונת תפירה משלי, אבל עוד לפני שהשתלטתי על הענתיקה של אמא שלי, כל כך רציתי לתפור, שפשוט עשיתי הכל בחוט ומחט, אפילו כריות טלאים 🙂

זו הכרית הראשונה בהחלט שניסיתי. רקמתי ציפורים וכיתוב ותפרתי בחוט ומחט. בדיעבד היא לא נראית לי משהו… אבל אז הייתי גאה בה מאוד. אחרי זמן מה הוספתי לה שוליים צבעוניים, וזה שיפר את המצב, אבל לא תיעדתי.

הבאות בתור היו צמד כריות רקומות (כן, פטיש לציפורים זה כאן):

מאוחר יותר, שכנה הזמינה ממני כרית רקומה כזו, רק יותר גדולה, ושוב חזרתי על הרקמה הזו, שהיא לא מעט עבודה:

הבן שלי (יותמי הממי) ראה כי טוב, החליט לרתום את כישורי התפירה החדשים של אמא לתחביבים שלו, וביקש כרית עם טיל. כבר תכננתי לו שם מערך אווירי שלם, אבל הוא התעקש על טיל אחד בודד. טוב!

והכרית האחרונה לפני שאימצתי את מכונת התפירה של אמא שלי, כרית טלאים, מתנה לילדה מתוקה:

אני חושבת שבפוסט הבא אכתוב על כריות שעשיתי בשיטת הסיטרה-סולב, טכניקה מעניינת עם תוצאות נהדרות.
ותודה שהגעתן עד הלום! 🙂