לחזור לתפור

מתחשק לי מאוד לחזור לתפירה פרופר. לא יצירה בבדים, אלא תפירה ממש. כמה נחמד היה לקבל עוד כמה שעות ביממה?!?!?
הנה כמה דברים שכן הספקתי לתפור להחלפות ומתנות.

להחלפת חלומות במפתח ליצירה הכנתי לבחורה מתוקה בשם מיטל כרית בשיטת הראג-קווילט. על הדרך הגשמתי גם לעצמי חלום קטן, להתנסות בראג קווילט.

מיטל סיפרה שהיא חולמת ללמוד לתפור, לכן הכנתי לה כרית – להעצים לה את החשק ללמוד לתפור. היא אמרה שהיא חולמת למצוא אהבה, לכן תפרתי על הכרית לבבות. היא סיפרה שהיא מחפשת את הדרך להגשמה עצמית, לכן רקמתי על הכרית משפוט אופטימי ומחזק. היא כתבה שהיא אוהבת שאבי שיק, לכן בחרתי לתפור בשיטת הראג-קווילט ובחרתי בבדים המשגעים האלה. והיא גם אמרה שסבתא אמרה לה שהיא צריכה הרבה צבע, אז הכל נורא צבעוני 🙂

רציתי להגיע למראה מדובלל במיוחד, לכן מתחת לכל ריבוע צבעוני תפרתי גם ריבוע לבן (שיהיו כפול “שוונצים”). אבל זה לא ממש עזר, לכן כיבסתי את הציפית. לתדהמתי גם זה לא ממש עזר, לכן הכנסתי אותה למייבש הכביסה, ועדיין לא יצאו מספיק חוטים וכל העסק נשאר די ישר ומסודר. מסקנה – אני קונה בדים איכותיים מידי?!?!? 🙂

תקריב על הרקמה:

ציטוט מדיסני, מגשים החלומות הגדול.

תפרתי סדרה של נרתיקים נחמדים עם רוכסן, למתנות:

ונרתיק אחד ריבועי שהענקתי ל-KarinDi המקסימה ליום הולדתה האחרון:

זה בד עם הדפסה דמויית רקמה, ואני רקמתי על זה עוד קצת.

לפנַי שתי החלפות, כמה הבטחות, המון חשק לתפור ואפס זמן… ובנימה אופטימית זו… להתראות 🙂