פוף ו(כמעט) גמרנו

תפרתי פוף בטעות. איך זה קרה? אני מתביישת לספר… אבל מעולם לא התכוונתי לתפור פוף 🙂
בכל זאת יצא מגניב איכשהו, הוספתי גם פספול, גם רוכסן כדי שיהיה אפשר לשלוף ולכבס, תפרתי כרית פנימית ממולאת באקרילן, והפוף יושב לו בחדר המשחקים ומשמש את הילדים:

צד שני:

ובאותו עניין של דברים שיושבים עליהם, הנה שרפרף שהכנתי מזמן בסדנא אצל עופרה מתוצרת בית:

נכון חתיך? 🙂 מה חבל שהוא מבלה את רוב חייו מכוסה בערימות של בגדים בחדר השינה… 🙁

ואם כבר רהיט בחדר השינה, אז הנה שידת מיטה קטנה וישנה, ובעיקר – חומה להחריד, שהייתי חייבת לשפץ כדי שאהיה מסוגלת לישון לידה.
בתוך התמונה יש ריבוע קטן של ה”לפני”:

השיפוץ כלל הוספת שתי חתיכות עץ מתולתלות, שיוף, צביעה, לכה, והדבקת בד בעזרת מוד-פודג’ לבדים, שגם אוטם את הבד, והיום, אחרי שנה וחצי, אני יכולה להגיד שגם הופך אותו לחסין למדי מכתמים ושאר מרעין.
השידה המסכנה עלולה לפגוש אותי שוב, כי אם זה היה היום, הייתי בלי שום ספק בוחרת בד אחר לגמריי. ואולי זו סיבה מספיק טובה לשפץ רהיט באופן נייטרלי…? ואולי חפרתי מספיק…? להתראות!