אמיגורמי? אני?

אני לא יודעת איך הדברים האלה עובדים. במשך כמה שנים ישבו כל חוטי הכותנה עצובים ולא נגעתי בהם… ופתאום אני לא יכולה להפסיק.

וככה נולדה הגמדה החמודה הזאת:

תינוקת סרוגה 1

שוב בלי הוראות, אלא לפי חוש ובהשראת הגמדים המקסימים האלה.

תינוקת סרוגה 2

ראה קטנצ’יק כי טוב, וביקש פיקצ’ו לעצמו. למה לא…

פיקצו

ועכשיו אני באמוק של ריבועים, מלא ריבועים, בכל מיני דוגמאות. אולי בכל זאת תהיה כאן שמיכה…

6 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.