התנסיתי בליבוד והתמכרתי!
למדתי איך מתעסקים עם זה בעזרת חברתי אורית, שלא התעצלה והגיעה אלי מרחוק עם המון צמר גולמי ומחטי ליבוד. שתי מחטים שבורות וכמה דקירות באצבעות מאוחר יותר, סיימתי את הינשופון הפצפון הזה, שהוא בגודל האגודל שלי בערך:
התאהבתי ועוד באותו ערב נסענו לקנות לי את הציוד הדרוש. החלטתי שאני חייבת, פשוט חייבת פטריות מלובדות! זה לא קל ודורש המון המון המון סבלנות. כל פטריה לקחה לי ערב שלם:
על פרוסת גזע קטנה שקיבלתי משכן נחמד הדבקתי קצת דשא מלאכותי, ועל זה מיסמרתי את הפטריות (כי לא הצלחתי להדביק אותן…)
מיקמתי אותן על פינת מדף בארון הספרים ואני כל כך אוהבת את זה!
לא מגיע להן בוק? 🙂
זה ממש פיסול בסיבי צמר!
הנה הצצה לפרוייקט הליבוד הבא שלי:
כי ברור שאני חייבת, אבל חייבת! ארנב מלובד 🙂
הפטריות מקסימות ועדינות.